תביעת אבהות וחיוב מזונות כנגד מי שניהל קשר רומנטי עם האם בעת שהייתה נשואה לאחר. בעלה של האשה נרשם כאביו של הקטין אך מכחיש את אבהותו.

בית משפט לענייני משפחה דחה את התביעה וקבע כי החוק מכתיב העדפת שיקול של מניעת ממזרות על שיקול של חשיפת זהות האב הביולוגי. בימ"ש נדרש לבחון האם בנסיבות העניין קיימת נסיבה מיוחדת המצדיקה חריגה מכלל ההימנעות מבדיקת האבהות נוכח חשש הממזרות. מדובר ברשימת נסיבות לא סגורה אשר אינה מוגבלת לנסיבות המפורטות בחוק. נדרש להוכיח נזק משמעותי וחריג שנגרם לקטין אשר הקשר הסיבתי בינו לבין העדר זהות האב הוכח אף הוא.

במקרה זה לא הוכח נזק לקטין המצדיק חריגה מכלל ההימנעות מבדיקת אבהות כשקיים חשש לממזרות. העדר דמות אב לקטין אין בה כשלעצמה להוות פגיעה משמעותית המצדיקה חריגה כזו.

לעניין שאלת המזונות קיבל בית המשפט את חוות הדעת של בית הדין לפיה אין לדון בשאלת האבהות גם כנגררת לתביעת המזונות, משום שחיוב מזונות משמעותו אבהות ובהכרח מימזור הקטין.  במקרה הנדון גם דיון בגררא עשוי להכתים את הקטין.