עתירה בעניין הסמכויות והשיקולים הראויים למתן תעודת הכשר לפי חוק איסור הונאה בכשרות. העותרת טוענת כנגד הוראה של הרבנות הראשית לירושלים לפיה אין להעניק תעודת כשרות לבעלי אולמות אירועים בהם נערכים מופעים בלתי צנועים, הוראה אשר פוגעת בפרנסתה כרקדנית. העותרת טוענת כי שיקול דעתם של המשיבים לפי חוק איסור הונאה בכשרות מוגבל להפעלת 'דיני כשרות' בתחום המזון בלבד. המשיבים סבורים כי הם רשאים להתנות את מתן תעודת ההכשר באיסור על מופעים בלתי צנועים באולם בו מוגשים דברי מאכל ושתייה.

בית המשפט העליון קיבל את העתירה וקבע כי הסמכות שניתנה בחוק איסור הונאה בכשרות לא באה להקנות לבעלי הסמכות אמצעי או מנוף להשלטת דיני ההלכה, אשר אינם שייכים לכשרות המזון.