דיון נוסף בפסק הדין בבג"ץ 3358/95 בו הורה בית המשפט העליון לממשלה לקבוע את ההסדרים והתנאים המתאימים ליישום זכותן של העותרות, 'נשות הכותל', לתפילה כמנהגן ברחבת הכותל המערבי. ממשלת ישראל ביקשה לקבוע כי מילאה אחר הנדרש ממנה בהסדר הנקבע על ידה, לפיו יוקצה למתפללות מקום תפילה באתר 'קשת רובינסון'.

בית המשפט קיבל את טענות הממשלה וקבע כי אמנם תפילה באתר 'קשר רובינסון' במצבו הנוכחי אינה מימוש ראוי לזכות נשות הכותל, אך אם יוכשר כראוי יהא ניתן לראות בו חלופה לרחבת הכותל ולתפילה בו וזאת למרות שבתודעה היהודית הקולקטיבית אין חלק זה של החומה ניצב בדרגת קדושה וייחודיות השווה לאותו חלק הקרוי הכותל המערבי. הסדר זה מהווה איזון ראוי בין זכותן של נשות הכותל להתפלל כדרכן, לבין החשש לפגיעה ברגשותיהם של מתפללים אחרים.

בדעת מיעוט קבעו השופטים מצא, לוין, בייניש ושטרסברג-כהן כי זכותן של נשות הכותל להתפלל כדרכן ברחבת הכותל כבר הוכרה בפסק הדין הראשון, ובהסדר המגביל את תפילתן לכדי אתר 'קשת רובינסון' יש משום ריקון זכותן המוכרת מתוכנה.