הצדדים לעתירה הם יהודים אזרחי צרפת אשר נישאו כדת משה וישראל. במסגרת תביעת גירושין שהגישה האשה ניתן צו לעיכוב יציאת הבעל מהארץ. העתירה מבקשת לבטל את הצו, בטענה שבית הדין נעדר סמכות לדון בעניינם של בני הזוג נוכח היעדר הזיקה שלהם לישראל.

בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי לבני הזוג זיקה ממשית, רכושית, משפחתית ונפשית למדינת ישראל. די בזיקה זו כדי לעמוד בתנאי ס' 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים. היעדר סמכות בית הדין עשויה להביא לעגינותה של האשה, דבר אשר יש לשקול במסגרת פרשנות שאלת הזיקה.