פסק הדין קובע כי גירושין של בני זוג יהודים מנישואין אזרחיים יהיו נתונים לסמכותם של בתי הדין הרבניים.
החוק קובע כי נישואים וגירושים של יהודים בישראל נתונים בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני, וחל עליהם דין תורה. אך מהו הדין כאשר בני זוג נישאו מחוץ לישראל בנישואים אזרחיים? כיצד הם יתגרשו מנישואים אלו, שלא נעשו לפי דין תורה?
בג"ץ קבע כי גירושין אלו ייעשו גם הם על ידי בית דין רבני. את מסקנתו ביסס ביהמ"ש על פסק דין משלים שניתן על ידי הדיין הרב שלמה דיכובסקי, שכתב כי דין תורה מכיר בתוקף חלקי של נישואין אזרחיים, תוקף שיש להתיר באמצעות גירושים אזרחיים בכדי לאפשר לבני הזוג להינשא בשנית. לטענת הרב דיכובסקי ההלכה רואה בנישואין אזרחיים נישואין בעלי תוקף פחות מנישואין לפי דין תורה, אך היא עדיין מייחסת להם תוקף מסוים, אותו הוא מכנה "נישואי בני נח"- רובד נורמטיבי של ההלכה המכיר גם בפעולות משפטיות המשנות על המעמד האישי שנעשו על פי משפט חילוני.
חוות דעתו של הרב דיכובסקי אפשרה לבית המשפט לקבוע כי לבתי הדין יש נורמות לאורן הוא יכול לדון בנישואים אזרחיים, ולכן נישואים כאלו יהיו גם הם בתחום סמכותו כל עוד בני הזוג הם יהודים.
