התמודדותה של ההלכה היהודית עם מציאות משתנה מעוררת שני סוגים של שאלות: השאלה האחת היא אם ניתן לאתר בהלכה מנגנוני תיקון שבכוחם לפתור בעיות חדשות שההלכה המגובשת איננה פותרת אותם. השאלה האחרת היא אם ראוי הדבר שייעשה שימוש במנגנוני תיקון מעין אלה - בהנחה שניתן לאתר אותם - כדי לשנות ולתקן, או שמא, כפי שאנו שומעים לעתים קרובות, עצם הדרישה לשינויים ולתיקונים נגועה בחוסר הבנה במהותה של ההלכה ובכניעה להלכי רוח חולפים הנוגדים ערכי יסוד של ההלכה. 

במאמר זה נבחנת סוגיית מעוכבות הגט כפי שזו משתקפת בבתי הדין הרבניים, ומוצעים אמצעי תיקון הלכתיים ואזרחיים לסוגיה זו.