הא למדת שאין משפטי התורה נקמה לעולם, אלא רחמים וחסד ושלום בעולם (רמב"ם, הלכות שבת, פרק ב' הלכה ג'). זה צריך להיות המוטו של כל רב וכל פוסק בכל תחום. הסכם קדם נישואין הוא דבר חשוב מאד, ובאמת הוא פותר הרבה מקרים- אבל לא את כולם. ויש בעצם כמה דרכים נוספות שלא מקובלות כעת, אבל שהיו מקובלות בעבר.
דרך אחת זה גט על תנאי בשעת הנישואין. נושא זה מובא בגמרא, במסכת כתובות נזכר ש"כל היוצא למלחמה בית דוד כותב גט כריתות לאישתו". דהיינו שהיו מתנים תנאי, לפי התוספות, שאם יקרה משהו והאיש הזה ימות ויש שאלות של ייבום וכן שאלות, אז הגט הזה ניתן לאישה רגע לפני הפטירה של האיש, והיא נחשבת גרושה. לא משתמשים בזה היום, אבל אני מוכרח להגיד שאבי זכרונו לברכה, באנגליה כשהוא חיתן תלמידים שלו שהלכו לצבא במלחמה העולם השניה אז הוא עשה הרשאה לגט.
תנאים בנישואין היו קיימים בדורות הקודמים, מוצאים אותם במצרים, מוצאים אותם באיטליה ובעוד מקומות. בקושטא יצא בשנת תרד"פ, 1924, "מחברת קידושין על תנאי". שם יש דיון ארוך ומפורט מאד על הצורך בתנאי בנישואין ועל הלגיטימציה לזה. ב-1930 יצאה חוברת שמאד מצטטים אותה משום שיש בה הסכמה של הרב חיים עוזר גרודזנסקי שהיה מגודלי הפוסקים של ליטא. החוברת נקראת "אין תנאי בנישואין", וזה הדבר שבעצם מעכב את ההכרה והשימוש בתנאי בימינו. ואולם ב-1967 יצא ספר הלכתי של הרב אליעזר ברקוביץ- "תנאי בנישואין ובגט". הרב ברקוביץ מראה ומוכיח שהספר "אין תנאי בנישואין" בעצם מתייחס למקרה שונה לחלוטין מהנוסחים של התנאי שיש היום. הספר שחתום עליו חיים עוזר התייחס למקרה שהיה בצרפת בתחילת המאה ה-20 שבו הציעו רבנים שהגירושין בערכאות הגויים יחליפו את הגט, ועל זה יצא הקצף של רבני ליטא. ולכן אין סתירה, אין פרכא או תיובתא בין החוברת "אין תנאי בנישואין" ל"מחברת קידושין על תנאי" שיצאה בקושטא. מדובר בשתי פרשיות שונות, שאני לא יכול תוך כמה דקות באמת להעביר את כל הסוגיה המורכבת והמסובכת הזאת.
נגיד בפשטות: בשולחן ערוך באבן העזר בסימן יט כתוב "המקדש על תנאי, אם מתקיים התנאי מקודשת, ואם לאו, אינה מקודשת בין שהיה התנאי מן האיש ובין שהיה התנאי מן האשה". זאת אומרת שבעצם יש תנאי בנישואין. ואולם גמרא מפורסמת בכתובות עג ע"א "קידשה על תנאי וכנסה סתם, רב אמר צריכה גט ושמואל אמר אינה צריכה גט. רב כהנא משמי דעולא דמקדש על תנאי ובעל סתם - צריכה גט". זאת אומרת שלפי הגמרא המצוטטת המפורסמת הזאת, גם אם יש קידושין על תנאי, ברגע שיש בעילה, הרי זה מבטל את התנאי. ולכן במחלוקת של רב שמואל שנפסק להלכה כרב כהנא משמו של עולא, המקדש על תנאי ובעל סתם - צריכה גט. בכל מקום שיש מחלוקת בין רב לשמואל באיסורא – הלכה כרב. ולכן מה שקובע רב כהנא הוא בעצם לפי כללי הפסיקה. לכן טענו פוסקים שאפילו אם יש תנאי ואח"כ יש בעילה, אז יש נישואין נוספים, חדשים - האיש מקדש בביאה. התשובה שניתנת לכך היא שהדין הזה של "המקדש על תנאי וכנסה סתם וכו'" הוא חומרא דרבנן שמתבטלת בכל מקום שיש עיגון. ולכן ברור שאם מדובר על עגונות ומסורבות גט, צריך למצוא דרך של קולא, משום שזה כלל הלכתי, ולכן צריך לפסוק כמו שמואל ולא כמו עולא.
בנוסף, יש הבדל בין תנאי שהוא לטובת האיש ובין תנאי שהוא לטובת האישה. תנאי שהוא לטובת אישה, ויש בביטולו הפסד לאישה, אין לחוש ולומר שמא בשעת הביאה נתבטל התנאי. כך פסק הנודע ביהודה, מעיל צדקה, בית דוד ועוד. ומכיוון שאנחנו מדברים עכשיו לטובת האישה, אז ברור שלא נוכל להגיד שבשעת הביאה מתבטל התנאי שעשו בשעת הנישואין. ואני כאן מביא את גדולי הפוסקים האחרונים - הנודע ביהודה ואת ה"בית דוד" שבענייני נישואין הוא אחד מהפוסקים המובילים. כך שהטענה הזאת – שהביאה מבטלת את התנאי - שהיא אחת הטענות שהובאו בספר "אין תנאי בנישואין" - לא שייכת במקרים שלנו.
כפי שאמרתי בהתחלה, כל רב וכל דיין שרואה את הצער והסבל של עגונות ומסורבות ומסורבי גט, צריך לזכור שכל המתיר אישה עגונה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים. אם אנחנו מצרפים את הכללים הללו שהם גם ערכים וגם כללים הלכתיים ש"הן משפטי התורה בעולם" כפי שהרמב"ם מביא בהלכות פיקוח נפש בהלכות שב (ז"א זה לא סתם אמירה פילוסופית זו אמירה הלכתית), אני חושב שזה מצדיק באופן מוחלט לפי דעתי לחדש את השימוש בתנאי בנישואין. אני אומר לחדש, כלומר להחזיר עטרה ליושנה, ולדעת שהדבר הזה היה קיים בעבר, ויש לנו מקרים ויש לנו עדויות לכך. על הניסוח המדויק, על זה אפשר לדבר ואפשר גם להציע הצעות שונות. אני חושב שמה שהגענו אליו [הנוסח של מרכז צדק לנשים] אחרי דיונים מסוימים (העבודה לא נעשית על ידי, אלא בידי אחרים ואני הסכמתי לזה) זה בעצם משלים את המערכת ההלכתית הנדרשת כדי לפתור את רוב רובן של הבעיות בתחום הזה של הנישואין.