האינקויזיציה חיה ובועטת - בישראל

מאת עו"ד סוזן וייס

פורסם ב'הארץ', 2.6.2014.

זה זמן רב שהנושא רובץ על לבי, ואיני מסוגלת להוציאו. אז הנה, אני מוכנה: רגע לפני חג השבועות, שבו אנחנו קוראים בבית הכנסת את הסיפור על רות המואביה, שהצהירה "עמך עמי ואלוהיך אלוהי", והתקבלה לעם היהודי בזרועות פתוחות, אינני יכולה יותר לשתוק, ואינני מוכנה יותר לטייח. אני רוצה שכולם יידעו: האינקוויזיציה חיה וקיימת - במדינת ישראל במאה ה–21.

 

בזיכרון הקולקטיבי היהודי חקוקה האינקוויזיציה המקורית כגוף הזורה פחד ומוות, מפעיל אלימות ועינויים. כל Converso היה חשוד בכפירה, כל שיטה היתה לגיטימית לחשיפת האמונות "האמיתיות" של הנאשם. המדינה העמידה את כל כוחה ומשאביה לרשות מוסד האינקוויזיציה, כדי להבטיח את טוהר העולם הנוצרי ולנכש את מי שנחשב על ידי הביורוקרטיה הדתית לכופר. הרשעה הובילה לעתים קרובות למוות.

 

כיום, בישראל, אם אתה גר, או צאצא של גר, המבקש להתחתן, להתגרש או להיקבר, עלולה המדינה "לחפש" אותך; לחשוד במעשיך; להוציא הודעה מפיך במרמה, לגייס עדים נגדך, ואם היא רואה לנכון - גם לדון אותך למוות חברתי. אם אתה גר, או צאצא של גר, רשאים הדיינים של בתי הדין הרבני של מדינת ישראל - שהם עובדי המדינה המקבלים משכורת מאתנו, משלמי המסים - לשאול אותך אם חיית חיי מין עם בן הזוג שלך לפני הנישואין, או אם טבלת כל חודש במקווה, או אם שמרת את השבת, ואיך. במקרה שלא תענה לשביעות רצונם, יכולים הרבנים של בתי הדין הממלכתיים למנוע ממך להתחתן או להתגרש, וגם לפסול בפועל את יהדותך ויהדות ילדיך, ולהכניס את כולכם ל"רשימה השחורה" שמנוהלת על ידי המדינה, וכל זאת אפילו עשרות שנים לאחר הגיור.

 

כך עשה בית הדין ב–2008. פנייה של עמותת "מרכז צדק לנשים" לבג"ץ בשם גרים, בדרישה שיקבע כי אין לבית הדין סמכות לעשות את הדברים הללו - במיוחד לא כשבאים בני זוג להתגרש בהסכמה, הסתיימה בהימנעות של שופטי בית המשפט העליון מהכרעה בנושא. במקום להכריע, שלחו שופטי הבג"ץ את הגרים המבוהלים בחזרה לבית הדין הרבני להיחקר ארוכות, במשך כמה ימים, על הדקויות הנ"ל. בסוף יצאו הגרים כשרים - ברוך השם - אבל בכך הכשיר בג"ץ את החקירה האינקוויזיטורית הפוגענית במקום לגנותה.

 

מניסיוננו בשנים האחרונות אנו יודעים, שאם אתה גר, או צאצא של גר, רשאים הדיינים – וגם רושמי הנישואין, שאף הם עובדי המדינה המקבלים את משכורתם מהציבור - להזמין עדים, לבדוק מסמכים במעבדה, ולשלוח חוקרים אפילו לחו"ל, כדי לברר אם את או אתה התגיירת באמת או שיש פגם כלשהו בגיורך. חובת ההוכחה שאתה גר צדק, טהור ותמים, מוטלת תמיד עליך, הגר. הרי אולי גוירת על ידי רב אורתודוקסי שכיהן בקהילה קונסרווטיבית? או במניין שיתופי? אולי הרב שגייר אותך לא מופיע ברשימה - שעודכנה לפני כמה שנים בלבד - של הרבנים המיוחסים המקובלים על הרבנות הראשית לישראל ובתי הדין הרבניים? או שמא חלילה השתתפת בחגיגת סילבסטר או הצטרפת לקהילה יהודית רפורמית או קונסרווטיבית, רחמנא ליצלן?

 

אם אתה גר, נגזר עליך לחיות בחשש תמידי, שבן הזוג שלך, היודע את רזי לבבך וכל מעשיך, ישלח מכתב לבית הדין המיוחד לגיור, שאף הוא ועובדיו נתמכים כספית על ידי הציבור, וילשין עליך. ובית דין זה עלול להזמינך לשימוע ולעשות מה שצריך לעשות. אם אתה גר, ומביע השקפות "בעייתיות" שאינן הולמות את העולם הדתי של בתי הדין הרבניים, יש עמותות שיחפשו אותך, יודיעו לרבנות על מעשיך ודבריך, וידאגו שאתה וצאצאיך תשלמו את המחיר.

 

אם אתה גר, עליך להקפיד בהופעתך, בלבושך, בחיי המין שלך, בכל מעשיך ואמונותיך, כל ימי חייך. ימי חייך - הימים. כל ימי חייך - הלילות (משנה ברכות, פרק א', משנה ה'). שכן אם לא תעשה כדבר הזה, מדינת ישראל מחכה לך שם, בפינה, דרוכה, מוכנה לתפוס אותך על חם. שהרי איש אינו חולק על כך שעל מדינת ישראל לדאוג ל"טוהר" העם היהודי ולמנוע מגרים שאינם כשרים וצדיקים לקלקל את "כרם ישראל", כדברי הרב אברהם שרמן שליט"א: הרי זה תפקידה של מדינה, לא?

 

לא. תפקידה של מדינה דמוקרטית הוא לשמור על זכותם של רבנים כמו הרב שרמן, דיין בית הדין הרבני הגדול - וגם של אנשים אחרים - להחזיק באמונותיהם הפרטיות. תפקידה של המדינה להבטיח שיש גופים מדינתיים - כמו הפרקליטות ובית משפט העליון - שיגנו על זכויות הפרט, כולל זכויות של גרים. אין זה מתפקידה למנות רבנים כשליחי המדינה, עם מלוא הכוח והמשאבים של המדינה מאחוריהם, כדי שינהלו אינקוויזיציה במאה ה–21.

 

וכן, אולי תהיתם מהו תפקידה של מדינה יהודית? הרי דברים ברורים ומפורשים הם, כי על פי מסורתנו הקדושה אין לנהל אינקוויזיציה, שנאמר: "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"‏ (שמות, פרק כ"ב, פסוק כ'). ויש גם לזכוֹר "אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקינו" לאבותינו. הרי יש המפרשים שענש הקב"ה את עם ישראל בהיותם גרים במצרים 400 שנה. למה עונינו במצרים? כי חטאה אמנו שרה (מלשון "שר") בעינויה של הגר (מלשון "גר").