חלקו הראשון של הספר "מדריך לגירושין כדת משה וישראל". 

חלק זה מציג את הרקע ההלכתי לבעיית סרבנות הגט והעגונות, והוא מחולק לשישה פרקים שמציגים את הקשיים היסודיים העומדים ביסוד דיני הגירושין של ההלכה היהודית: 

הפרק הראשון מציג נקודת המוצא ההלכתית לפיה הבעל מקדש את האישה והיא קניינו, ולכן רק הוא יכול לשחרר אותה מקשר הנישואין באמצעות גט הניתן מרצונו החופשי.

הפרק השני מציג את בעיית הגט המעושה, שהוא גט שניתן תחת לחץ ולא מרצונו החופשי של הבעל. בפרק מובאים המקורות לדין לפיו רק בית דין דתי רשאי להפעיל לחץ על הבעל, וגם הוא יכול לעשות זאת רק בהתקיים תנאים מסוימים. לחץ שהופעל שלא כדין עלול לפסול את כשרות הגט.

הפרק השלישי מציג התפתחות הלכתית ישנה-חדשה, שדיינים מסוימים במערכת בתי הדין הקימו אותה לתחייה בשנים האחרונות: דוקטרינת הגט המוטעה. לפי דוקטרינה זו, גם לאחר סידור הגט, ניתן לבטל אותו למפרע אם האישה מפרה התחייבויות שהיוו תנאי מצידו של הבעל למתן הגט.

הפרק הרביעי מציג את האפשרות לכפות גט למרות הצורך ברצון החופשי של הבעל. 

הפרק החמישי מציג את הגישה ההלכתית לפיה כל עוד הבעל מציב תנאים  למתן הגט שהאשיה יכולה להיענות להם אין לכפות עליו לתת גט גם אם מתקיימות העילות לכך. 

הפרק השישי מציג את ההשלכות ההלכתיות החמורות של גט פסול, העומדות ברקע ההחמרה ההלכתית הרווחת בדיני גירושין בבתי הדין: חשש התרת אשת איש והחשש הנובע ממנו- חשש הממזרים.