כיצד מגיבים בתי הדין הרבניים על תביעות נזיקין של מסורבות גט נגד בעליהן? התשובה המקובלת גורסת שבמקרה כזה, יפסיק בית הדין את הדיון בתביעת הגירושין ולא יסכים לסדר גט עד שיוסר האיום הכלכלי מעל ראשו של הבעל. תשובה זו נסמכת בעיקר על פסק דין אחד ידוע הקובע כי תביעות הנזיקין מביאות למצב בו הגט שיינתן בעקבותיהן יחשב 'גט מעושה' וממילא פסול. המאמר מציג תמונה שונה המבוססת על פסקי דין רבים שלא פורסמו, ולפיהם במקרים שונים תביעת הנזיקין זירזה מאוד את מתן הגט, אשר לא הוטל כל ספק בכשרותו. המאמר מנסה להסביר את הפער בין ההצהרות הפומביות של בתי הדין ובין המציאות המעשית, וכן את מדיניות הפרסום הסלקטיבית של הפסיקה הרבנית.

המאמר בוחן את היחסים בין דיני הנזיקין לדיני המשפחה בסוגיית סרבות הגט על פי מתווה קלברזי ומלמד, וטוען כי אין לחסום את התביעה הנזיקית גם במקרים שבהם אין פסק דין רבני.

המאמר בוחן את התופעה של ביטול למפרע של גיטין שניתנו על סמך הסכם גירושין במקרה שבו הופר אחד הסעיפים על ידי האשה, וטוען כי אמצעי זה משמש את בית הדין להשבת סמכויות בעניינים הנלווים לגירושין.

מאמר זה סוקר את הבעיה של הנשים בבית הדין הרבני בנושא הגט ואת גלגולי המאבק של ארגוני הנשים בשנים האחרונות לקידום פתרון – ההתקדמות והמכשולים החדשים העומדים לפניהם.