החלק הראשון — "ההסכם"— משתמש בכלים משפטיים-אזרחיים על מנת למזער את בעיית סרבנות גט. בהסכם מצהירים בני הזוג כי סרבנות גט גורמת נזק בר פיצוי, ההסכם מעניק סמכות לבתי משפט לענייני משפחה לפסוק פיצויים עבור נזקים הללו.

החלק השני  – "השטר"—משתמש בכלים הלכתיים בניסיון למנוע מראש בעיות של סרבנות גט, עגינות, ממזרות וחליצה. השטר מסמיך את בית הדין להכריז על הנישואין של בני הזוג כבטלים;  ממנה שליח לתת גט במקומו של הבעל; ונותן סמכות כללית לבית דין רבני להפקיע את הנישואין של בני הזוג. כך במקרים קשים ביותר שאין להם פיתרון הלכתי - ניתן לבית הדין כלי להציל נשים מעגינות.

לא, רק באופן חלקי.

ההסכם בחלקו הראשון מניח כי רוב בני הזוג יעדיפו להסדיר גט ולא לגרום נזק בר פיצוי. עם זאת, ישנם בני זוג עשירים ונקמנים ביותר אשר יעדיפו לשלם פיצויים במקום לסדר גט. כמו כן, התמריץ של פיצוי אינו יועיל אם בן זוג המסרב לסידור גט הוא עני, ללא הכרה, או נעדר.

ההסכם בחלקו השני "השטר" מנסה לספק פתרון מערכתי וכוללני לבעיות של סרבנות גט, עגינות, חליצה וממזרות. עם זאת, תוקף השטר תלוי ביכולת לכנס בית דין רבני המוכן להכיר וליישם את המנגנונים שהונהגו בו. מרכז צדק לנשים סבור כי במקרים קשים, גם בית דין רבני המפרש את ההלכה לחומרה יעשה שימוש בשטר. 

ההסכם נותן פיתרון שלם לבעיית העגינות, ומנטרל את הצורך ברצון הבעל על מנת לסיים את הנישואין עבור המקרים הקיצוניים.

בנוסף, למעט הסכם אחד (שנערך בניו יורק), וההסכם לנישואין בצדק ובהגינות, אף הסכם טרום נישואין אחר אינו מתייחס לסרבנות גט כבר פיצוי, ולא מעניק סמכות בצורה מפורשת לבית משפט לענייני משפחה לפרש, ליישם את תנאי ההסכם, ולפצות על נזקים.

"ההסכם לכבוד הדדי" מסתמך על ההתחייבות לשלם מזונות מוגדלים כתמריץ למתן גט. הוא גם משאיר בעינו את מרוץ הסמכויות בין בתי הדין הרבני ובין בתי משפט לענייני משפחה (סעיף ח). המרוץ הזה מאפשר לבתי דין רבניים לקחת סמכות לבטל את ההתחייבות לתשלום מזונות מוגדלים. 

"הסכמאהבה" של צוהר: כמו ההסכם לכבוד הדדי,  מסתמך ההסכם של צוהר על ההתחייבות של בני הזוג לשלם מזונות מוגדלים כתמריץ לגט. עם זאת, הוא הסכם בוררות שמעניק שיקול דעת רחב לבורר לעכב תשלום המזונות, וזאת מבלי שיצטרך להסביר את הסיבות לעשות כן (סעיף 5 ונספח א'). בנוסף, העובדה כי ההסכם של צוהר הוא הסכם בוררות מעוררת בעיות נוספות. בהסכם בוררות, מוותרים הצדדים על זכותם לערער על החלטות הבורר. לפי דעת מרכז צדק לנשים, אין הצדקה לוויתור כזה. כמו כן, לדעתנו לא מומלץ להסכים לבוררות במקרים של יחסי כוח לא שוויוניים כמו במצבי גירושין של יהודים, שבהם ידו של הבעל על העליונה .

ההסכם לכבוד הדדי והסכמאהבה אינם מספקים אפשרות של פירוק הנישואין ללא צורך בהסכמת הבעל לגט. ההסכם של מרכז צדק לנשים ("השטר") מאפשר אפשרות זו. ההסכם מבוסס על הצעתו של הרב מיכאל ברויד להסכם משולש, ההסכם קצר ופשוט יותר מהצעתו של הרב ברויד, ובניגוד לברויד, מתייחס  גם לבעיות של ממזרות. 

מרכז צדק לנשים ממליץ לחתום על החלק הראשון של ההסכם בפני נוטריון לפני החתונה. לאחר החתונה, יש לחתום על ההסכם בפני שופט בית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, אנו ממליצות לחתום גם על החלק ההלכתי של ההסכם ("השטר") לפני החתונה מול שני עדים כשרים מבחינה הלכתית - גברים שומרי מצוות שאינם קרובי משפחה אחד של השני או של אחד מבני הזוג.