בית הדין הגדול מאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי, ולפיו יש להתיר לגבר לשאת אישה שניה

כיצד מגיבים בתי הדין הרבניים על תביעות נזיקין של מסורבות גט נגד בעליהן? התשובה המקובלת גורסת שבמקרה כזה, יפסיק בית הדין את הדיון בתביעת הגירושין ולא יסכים לסדר גט עד שיוסר האיום הכלכלי מעל ראשו של הבעל. תשובה זו נסמכת בעיקר על פסק דין אחד ידוע הקובע כי תביעות הנזיקין מביאות למצב בו הגט שיינתן בעקבותיהן יחשב 'גט מעושה' וממילא פסול. המאמר מציג תמונה שונה המבוססת על פסקי דין רבים שלא פורסמו, ולפיהם במקרים שונים תביעת הנזיקין זירזה מאוד את מתן הגט, אשר לא הוטל כל ספק בכשרותו. המאמר מנסה להסביר את הפער בין ההצהרות הפומביות של בתי הדין ובין המציאות המעשית, וכן את מדיניות הפרסום הסלקטיבית של הפסיקה הרבנית.

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. השופט רובינשטיין קובע כי הערעור אינו דורש הכרעה: ארבעה בתי דין ובתי משפט קבעו כי המשיב איננו סרבן גט, וערכאת הערעור לא תתערב בהכרעה עובדתית מעין זו. יחד עם זאת, נקבע כי "אין לנעול את הדלת בפני תביעת נזיקין בענייני סרבנות גט".