בית-המשפט העליון בירושלים בג"ץ 6500/17
מרכז מידע משפטי
דת ומדינה
תיאור של הקטגוריה
-
בית המשפט העליוןח' מלצר03/04/2019
-
בית המשפט העליוןמרים נאור, יורם דנציגר, נעם סולברג04/25/2014עתירה למניעת הפליה כנגד נשים המועמדות לתפקיד משגיחות כשרות נמחקה בעקבות עמדת הרבנות הראשית לפיה לא תעסוק עוד בהכרה במוסדות המכשירים משגיחי כשרות.
-
בית המשפט העליוןאליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, יורם דנציגר01/05/2011בית המשפט קבע כי ההפרדה שהונהגה ב'קווי מהדרין' בין גברים ונשים היא אסורה. מפעיל תחבורה ציבורית אינו רשאי להורות לנשים היכן לשבת, והן רשאיות לישב בכל מקום שתרצינה.
-
בית המשפט העליוןאהרון ברק, מרים נאור, אסתר חיות11/21/2006פסק הדין קובע כי גירושין של בני זוג יהודים מנישואין אזרחיים יהיו נתונים לסמכותם של בתי הדין הרבניים.
-
בית המשפט העליוןדורית בייניש, אדמונד לוי, אליקים רובינשטיין07/16/2006בית המשפט העליון דחה עתירה לבניית מקווה טהרה באופן העונה על הדרישות ההלכתיות של הנוהגים במנהג חב"ד וקבע כי הוא נמנע להתערב בהחלטות הלכתיות. כמו כן קבע כי אין זכות קנויה לקבלת שירותי דת לפי מנהג מסוים.
-
בית המשפט העליוןאהרון ברק, מרים נאור, עדנה ארבל11/25/2004בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי חוק הגנת הפרטיות, לרבות כלל הפסילה הקבוע בס' 32, לפיו חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, חל בבתי הדין הרבניים.
-
בית המשפט העליוןאהרון ברק, אליעזר ריבלין, אדמונד לוי03/16/2003בית המשפט העליון דחה עתירה כנגד צו עיכוב יציאה מהארץ שהוציא בית הדין הרבני במסגרת תביעת גירושין ומזונות בין בני זוג יהודים שאינם אזרחי ישראל.
-
בית המשפט העליוןאליהו מצא, טובה שטרסברג-כהן, דורית בייניש05/22/2000עתירה נוספת של 'נשות הכותל' למימוש זכותן לקיום תפילה כמנהגן בעזרת הנשים שברחבת הכותל. בית המשפט קבע שהכרה בזכותן זו משמעותה פגיעה ברגשותיהם של ציבורי מתפללים אחרים ולא מניעתה מכול וכול, והורה לממשלה לקבוע הסדר בעל איזון ראוי בין האינטרסים השונים.
-
בית המשפט העליוןאהרון ברק, שלמה לוין, תיאודור אור, אליהו מצא, מישאל חשין, צבי טל, דליה דורנר04/13/1997בית המשפט העליון קיבל עתירה כנגד ההחלטה לסגירת רחוב בר אילן בירושלים לתנועת כלי רכב בזמני התפילה בשבתות ובחגים.
-
בית המשפט העליוןאהרון ברק, שלמה לוין, דב לוין02/10/1994בית המשפט העליון קבע כי בתי הדין הרבניים חופשיים, בגדרי סמכותם הטבועה, לעצב לעצמם סדרי דין על-פי השקפת עולמם שלהם. עם זאת, חופש דיוני זה נתון להגבלות - שלהן כפופות כל ערכאות השיפוט - הנובעות מהאיזון הראוי בין הערכים, העקרונות והאינטרסים המשקפים את ערכיה של המדינה.