"בית הדין וכל המופקד על סדרי הנישואין צריך להימנע משיתוף פעולה עם מי שבא לשאת קטלנית... אין זה איסור בנישואין כלל, אלא בשמירת הנפש מחשש סכנה".
כך מתריע ומזהיר בית הדין הרבני בבאר שבע כל איש שהעלה על דעתו לשאת "אישה קטלנית" (אישה קטלנית היא מי ששיכלה שני בעלים).
בנסיבות תיק זה ((ב"ש) 960945) אישה שלמרבה הצער התאלמנה פעמיים הגיעה להירשם לנישואין עם בן זוגה החדש, אך רשם הנישואין הפנה אותה לקבל היתר נישואין מביה"ד הרבני.
בסופו של יום התיר בית הדין לאישה להינשא מנימוקים שונים, תוך שהוא מדגיש כי יש באישה הקטלנית "סכנת נפשות גמורה" ו"אין להקל בכך ראש" והעלה את החשש ש"המזל" של האישה הביא לפטירתם של בני זוגה.
כיוון שהרמב"ם כבר לפני שנים סיווג את החשש מפני ה"קטלנית" כנובע מתוך "ניחוש ופחד" לא ראציונלי, נרשה לעצמנו לתמוה על בית הדין שבוחן במלוא הרצינות את האפשרות להצמיד את התווית "קטלנית" לאישה אומללה ומרה שחוותה צער בחייה. עצם העלאת ה"חשש" על ידי בית הדין מזכיר את ציד המכשפות, במובנו המקורי, שהתרחש בשלהי ימי הביניים מתוך אמונה שלנשים יש "כוחות כישוף" המזיקים לבני אדם.
בדומה לאישה העגונה, מסורבת הגט, האישה הנזקקת לחליצה (אלמנה ללא ילדים) ועוד, אף האישה ה"קטלנית" מהווה דוגמא לאומללוּת שאליה מגיעות נשים עקב שיטת הנישואין הנהוגה בישראל ולנוכח התנהלותם של בתי הדין הרבניים.
RSS