עתירה כנגד פרשנות בית הדין הרבני להסכם הגירושין בין הצדדים לפיה הבעל פטור מהמשך תשלום שכר הדירה של דירת האישה. נטען כי ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות שכן בית הדין אינו מוסמך לדון בתביעה בענייני רכוש לאחר שהצדדים כבר התגרשו.

בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי אמנם בית הדין אינו מוסמך לדון בתביעות שעניינן הפרה מאוחרת או פרשנות של הסכם גירושין בענייני רכוש, אך במקרה זה טענת היעדר הסמכות לא הועלתה בפני בית הדין בהליכים הקודמים ולכן העותרת מושתקת מלהעלות טענה זו כעת. כמו כן, לפי קביעת בית הדין הרבני מדובר בחיוב מזונות ולא בחיוב רכושי, ולכן לבית הדין יש סמכות לדון בעניין.