האיש של ד' ניסה לפני יותר מעשור להתאבד. הניסיון נכשל, אבל הוא נותר עם נזק מוחי בלתי הפיך שפגע ביכולת שלו לתקשר עם הסביבה. המשמעות היא שד' נשארה ללא זוגיות מתפקדת וללא כל אפשרות לסיים את קשר הנישואין ולהתחיל בקשר חדש וללדת ילדים. בדין היהודי החל במדינת ישראל, נישואין נגמרים רק על ידי מתן גט ברצון האיש או במותו. בעלה של ד' לא יכול לתת גט והוא חי, לפחות פיזיולוגית, ולכן ד' היא עגונה. במקרה של ד' שיוצגה על ידי הטוענת הרבני רבקה לוביץ ממרכז צדק לנשים,  נזכרנו בעקבות הדיווחים בתקשורת על מקרה "העגונה מצפת" שבן זוגה נפצע קשה בתאונת דרכים והוא מוגדר במצב של צמח. גם אותה אישה מנועה מלהינשא ומללדת ילדים שלא יחשבו כממזרים במדינת ישראל, והם וצאצאיהם לא יוכלו להינשא כאן לעולם (לפחות כל עוד אין במדינת ישראל נישואין אזרחיים).

עגינות יכולה לקרות לכל אחת מאיתנו, אבל היא לא גזירת גורל. אפשר להשתדל ולהימנע ממנה מראש, כפי שאנחנו נמנעים מצרות אחרות על ידי ביטוחים. הסוגיה הזו העסיקה את הרב הצבאי הראשון של מדינת ישראל, הרב שלמה גורן (שמונה מאוחר יותר לרב הראשי לישראל). הרב גורן לא חיכה כדי שנשים ייקלעו למצב הקשה הזה ואז נתחיל לחשוב מה לעשות, כאשר לא תמיד יש מה לעשות, אלא תיקן את פקודת מטכ"ל מס' 34.0402 -  הרשאה למתן גט, שזו לשונה:

1.      על מנת למנוע עגינותה של אישה במקרה של מות בעלה החייל בלי הוכחות ברורות היכולות לשמש בבית הדין כעדות מספקת של מותו, זקוק כל חייל נשוי לסידור הרשאה למתן גט לאשתו (טופס 821).

2.      הרשאות למתן גט אפשר לסדר באמצעות כל רב צבאי.

הרב גורן אף צירף נוסח של אותה הרשאה שעליה יחתום כל חייל נשוי שיוצא אל הקרב, ובאמצעותה ימנה עדים שיתנו גט לאישתו במקרה שהוא יוגדר כנעדר. מסיבות שונות, ולא כל כך ענייניות, הפקודה, שעדיין עומדת בתוקפה לא מיושמת כלל. למרות שחיילים נוהגים לחתום על טפסים עם קונוטציות לא נחמדות, כמו הצהרה שבה החייל מדווח למי הוא רוצה שתימסר הודעה על נפילתו, על לטופס הרשאה למתן גט שעשוי להציל חיים של אישה צעירה, אף אחד לא מחתים במסגרת הצבא. באופן זה, במבצעים הצבאיים האחרונים נוצרו להן, למרבה הטרגדיה, כמה עגונות צעירות שבני זוגן שבו מן הקרב עם פגיעות קשות במיוחד.

מרכז צדק לנשים פנה לפני מספר חודשים לרב הצבאי הראשי, הרב רפי פרץ, בבקשה להחזיר עטרה ליושנה ולאפשר לחיילים שמעוניינים בכך לחתום על נוסח הרשאה למתן גט, דומה לאותו טופס שייסד הרב גורן. למרות פניות חזרות ונשנות טרם קיבלנו מענה לפנייה.

אין מעשה אהבה יותר נאצל מגבר שדואג לאהובתו ומונע ממנה את הטרגדיה של עגינות. סדר העדיפויות בצבא מביא להתעלמות וזניחת סכנותיהן של נשים הצעירות שבני זוגן יוצא לקרב. מסיבה זו יש לייסד תנועה כזו מהשטח. זו קריאה לזוגות האוהבים – תימנעו מעגינות באמצעות הרשאה למתן גט או הפקדת גט על תנאי.

(בתמונה: נוסח הרשאת גט של הרב גורן. מתוך: מאמרם של פרופ' ע' רדזינר וד"ר ד' פיקסלר "נתינת גט קודם יציאה למלחמה" ב"תחומין" כז תשס"ז)