מהם הנזקים הנוצרים מחיבור דת ומדינה? האם ניתן לגשר על פערים בין "מדינה יהודית" ו"מדינה דמוקרטית"? כיצד ניתן לאזן את ערכי מורשת ישראל עם הערכים הדמוקרטיים ועם עקרונות זכויות האדם של תושבי המדינה?
במאמר שמתפרסם בגיליון ינואר 2013 של "הלשכה", בטאון לשכת עורכי הדין, מחוז ירושלים, באה סוזן וייס לענות על שאלות אלה, תוך סקירת הפעילות של "מרכז צדק לנשים" לאורך השנים ובכלים משפטיים שונים. בין הסוגיות שנסקרות במאמר:
- תפקיד בית המשפט האזרחי בהגנה על חירויות יסוד וזכויות אדם
- תביעות נזיקין נגד סרבנות גט: מזכות הלכתית לעוולה אזרחית
- ביטול גיור: פגיעה בכבוד האדם
- "אסורה לבעלה ולבועלה": פגיעה בפרטיות ובשלטון החוק
- טבילת נשים פנויות במקווה: חופש דת והפולחן, הזכות לשוויון ולפרטיות
- ייצוג נשים בועדה למינוי דיינים: ייצוג הולם לנשים במוקדי קבלת החלטות
המאמר מתפרסם במסגרת סדרת כתבות בנושא "נשים במשפט: הרצון והיכולת לשנות", שסוקרת גם את פעילותן של עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"לית ארגון "משפחה חדשה", ועו"ד רבקה שוורץ.
לקריאת המאמר המלא (קובץ PDF)
מתוך המאמר:
לתפיסתנו, מדינת ישראל ובתי המשפט שלה חייבים לקחת אחריות להבטיח את חירות הפרט גם במקומות בהם נפגשות חירויות אלו עם המערכת הדתית הרשמית, וזאת מתוך חובותם לעצב מדינה "יהודית ודמוקרטית" האמונה על שימור וקידום ערכי מורשת ישראל. אך כיום, נראה שהמדינה ויתרה על אחריות זו לטובת בית הדין הרבני. לא זו בלבד שהמדינה מסרה לבד"ר את המונופול על גירושין ונישואין, אלא נראה שבהיבטים רבים בחרה המדינה ליתן לרבנות מונופול על ה"יהדות" כולה, ולמרבה הצער יהדות זו אינה תמיד שומרת בקנאות על זכויותיהן של נשים ואינה מצליחה לקדם צדק, כבוד, וחירות.
בעבודתינו אנו מנסות למזער את הנזקים הנוצרים היום מהחיבור בין דת ומדינה, וזאת מתוך אמונה כי הפערים בין מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית ניתנים לישוב, וכי ניתן לאזן את ערכי מורשת ישראל עם הערכים הדמוקרטיים וזכויות האדם של תושבי המדינה.
מתוך תפיסת עולם זו, אנו לוקחות לידינו תיקים עקרוניים במטרה לאתגר את בתי המשפט להתייחס לעניינים המשפיעים על כלל הציבור, כדוגמת תיקי נזיקין נגד סרבני גט, ואף עתירות לבג"צ בנושאים עקרוניים.
RSS