הפעילות המשפטית של "מרכז צדק לנשים" הביאה להגבלת השימוש של בית-הדין הרבני בחוק – אשר במקור יועד להגן על נשים יהודיות הכבולות בנישואין בלתי-רצויים – אולם בפועל ייושם בצורה הפוגעת קשות בזכויותיהן.

תיקון מס' 4 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים (2005) חל על ישראלים המתגוררים בחו"ל ומסרבים לתת גט. התיקון מאפשר למדינה לעכב אותם לפרק זמן בלתי-מוגבלת כאשר הם מבקרים בישראל, עד אשר יסכימו לתת את הגט. עם זאת בית-הדין הרבני השתמש בהרחבה של החוק בצורה מבישה ושערורייתית כנגד אישה מדרום-אפריקה שהייתה הקורבן – ולא המקרבן – בתיק של סרבנות גט.

דליה* ובעלה, ישראלים מלידה, הם אזרחי דרום-אפריקה מזה זמן מה. הליך הגירושין הממושך שעברו נסב בעיקר סביב עניינים ממוניים הקשורים לרכוש בדרום-אפריקה, לצד ענייני רכוש המוחזק בישראל. כשהיו שניהם בישראל לפני מספר שנים, הבעל שכנע את הדיינים בבית-הדין הרבני להשתמש בתיקון על-מנת לעכב את אשתו בתקווה שתכנע לדרישותיו. כך מצאה עצמה דליה מנועה מלעזוב את ישראל למשך שנתיים. רק כתוצאה מטעות זמנית בצו העיכוב שקיבלה הצליחה לבסוף לטוס חזרה לדרום-אפריקה.

בעוד העניין תלוי ועומד נאלצה דליה ל"בחור" בין שתי אפשרויות – האחת גרועה מהשנייה –  כתוצאה מיישומו הנוקשה של בית-הדין הרבני את התיקון. היה עליה לבחור בין השארות בדרום-אפריקה וכתוצאה מכך חוסר יכולת להגן על זכויותיה הממוניות והרכושיות בישראל, לבין הגעה לישראל במטרה להלחם על זכויותיה תוך הסתכנות בקבלת צו עיכוב נוסף שייאלץ אותה להישאר בישראל.

בית-הדין הרבני הצדיק את השימוש בתיקון לחוק בטענה שהוא מגן על נשים זרות מפני הפיכתן לעגונות. ואולם בדרום-אפריקה הערכאה האזרחית העוסקת בענייני גט מאוד הוגנת, ונראה שאין ממש בחשש שת בית-הדין הרבני.

מרכז צדק לנשים הגיש בקשה לבית-המשפט העליון לפיה הוא מעוניין להפוך לידיד בית-משפט בתיק העוסק בעניינה של דליה. בין היתר הבקשה ערערה על סמכותו של בית-הדין הרבני למתן הוראות כנגד תושבי חוץ, ללא הליך הולם על-פח חוק. לפי עורכת-דין ד"ר סוזן וייס, מנהלת מרכז צדק לנשים, השימוש הבלתי-הולם בתיקון מאפשר לבית-הדין לפגוע בזכויות אדם של תושבי חוץ. לדבריה "התיקון מרחיב את כוחה של הרבנות בצורה פוגענית, בלתי-הולמת ובלתי-הוגנת לתושבי חוץ". בנוסף היא טוענת ש"המדינה לא צריכה להשתמש בנסיונות לכיפוף הזרועאשר פוגעות בזכויות אדם [...] במיוחד כנגד מדינה בעלת הסדרים ליברליים וראויים בענייני גט".

בחודש ספטמבר 2014 מרכז צדק לנשים ציין ניצחון לטובת דליה ואחרות במצבה. בפסיקה תקדימית צמצם בית-המשפט העליון את היקף התיקון על תושבי חוץ, וקבע שיחול על מקרים ספציפיים מאוד בענייני מתן גט בלבד. כך נקבע שאין להשתמש בתיקון כאמצעי להתערבות בעניינים אזרחיים.

עתירות מעין אלה, קידום זכויותיהן של נשים עגונות ושיפור מעמדן של נשים תחת דין תורה באופן כללי –כל אלה אפשריים הודות לנדיבותם של: The David Berg Foundation, JWF of Metropolitan Chicago, Greater Miami Jewish Federation Women’s Amutot Initiative and JWF of the Greater Palm Beaches  . בנוסף מודה המרכז לאלה שתמיכתם הכללית תורמת בקידום הפרויקט.