עתירה של 'נשות הכותל' המבקשות לקיים תפילתן ברחבת התפילה אשר בכותל המערבי, כשהן נושאות ספרי תורה ועטופות בטלית. העותרות עותרות כנגד התיקון לתקנה 2(א) לתקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981 בו נוספה תקנה (1א) האוסרת על עריכת טקס דתי בכותל המערבי שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות ציבור המתפללים כלפי המקום.

בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי התקנה היא סבירה ומבטאת את עקרון השמירה על הסטטוס קוו במקומות הקדושים. ישנה חזקה ראייתית לפיה סטייה מן הסטטוס קוו עשויה להוביל להפרת הסדר הציבורי. ההתנגשות אינה רק בין חופש הפולחן של העותרות לבין אינטרס שבשמירה על הסדר הציבורי, אלא גם בין חופש הפולחן שלהן לבין זה של המתפללים. במקרה של התנגשות זו יש לנסות ולמצוא את המכנה המשותף של כל המתפללים, ללא כפיית אורח התנהגות ייחודי על מי שאינו רוצה בכך וללא פגיעה ברגשות המאמינים. 

יחד עם זאת, שניים מן השופטים סברו שלעותרות עומדת זכות להתפלל כמנהגן גם ליד הכותל וקיבלו זאת. הנשיא שמגר סבר כי בטרם יובא נושא העתירה להכרעה שיפוטית, יש למצות דרכים אחרות לגיבושו של הסדר מוסכם, ולכן דחה את העתירה בשלב הנוכחי.