המאמר בוחן את הכלי ההלכתי של הפקעת קידושין כפתרון אפשרי לבעיית העגינות.

בכל התקופות השתמשו חכמי הדורות בסמכות להפקיע קידושין. לאורך הזמן הסתייגו יותר ויותר מלהשתמש בסמכות להפקיע קידושין, אבל השימוש בה לא נפסק לגמרי מעולם, ואף פעם לא פקפקו באפשרות של הפקעה על ידי תקנה מפורשת של בית דין אזורי. הפקעת קידושין המשיכה להוות פיתרון לגיטימי לבעיות הלכתיות דוחקות. בזמן הצורך, וכשלא היה בידם פתרון הלכתי אחר, המשיכו חכמי ההלכה להפעיל את סמכותם להפקיע קידושין אף בלי גט. מעולם לא פסקו תקנות שאפשרו הפקעת קידושין, כפי שמעידות תקנות שהותקנו במצרים לפני פחות ממאה שנה.

כשנשים רבות יושבות עגונות תחת יד בעליהן, המנצלים את מעמדם ההלכתי ואת תמימות נשותיהם לעשותן כשבויות, יש מקום להשתמש ביסוד של הפקעת קידושין אף ללא גט, אבל עם תקנה מפורשת, כדי להציל נשים אלו מעגינותן ומחיי חטא כמעט ודאיים. בעיית העגינות יוצרת סבל אנושי רב ומביאה גם לביזויה של ההלכה.